קולנוע תיעודי

 


ניתוח סרט תיעודי  





טקסט תיקשורתי:

שיטת השקשוקה  2008 מיקי  רוזנטל- אילן עבודי

תקציר

-שיטת השקשוקה הוא סרט תיעודי, דוקו אקטיביסטי ישראלי מ-2008 שיצרו העיתונאי ואיש הטלוויזיה מיקי רוזנטל והבמאי אילן עבודי. הסרט מתמקד בטענות על קשרי הון-שלטון בישראל דרך הצגת הקשרים בין המדינה לבין משפחת עופר. הסרט זכה בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר, כמו גם בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ובפרס התחקיר בטקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי לשנת 2009


נושא הסרט
-הסרט בודק את הקשר בין ההון לשלטון במדינת ישראל דרך הקשר בין גורמי ממשל ועיתונות לבין משפחת עופר. הסרט בוחן את הדרך שבה מכרה המדינה נכסים למשפחת עופר כמו מפעלי ים המלחציםובז"ן. בין היתר נשאלת השאלה מדוע שילמה המדינה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר הם שייכים למדינה. הסרט מציג דוגמאות לכך שאותם פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי לעובדים בכירים בקבוצת האחים עופר. הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו שלהחשב הכללי לשעבר במשרד האוצרניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל החברה לישראל[4] וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין[5] ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד.


פילמוגרפיה- 
בימויאילן עבודי
הפקהשרון קרני, גילי דיקרמן
תסריטאילן עבודי, אורי ויסברוד
עריכהמרתה ויזלטיר
צילוםאילן עבודי
מדינהישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה2008
משך הקרנה93 דקות
שפת הסרטעברית


סרט תיעודי- שיטת השקשוקה הוא סרט תיעודידוקו אקטיביסטי ישראלי מ-2008 שיצרו העיתונאי ואיש הטלוויזיה מיקי רוזנטל והבמאי אילן עבודי.

דוקו אקטיביזם-דוקו-אקטיביזם הוא ז'אנר בקולנוע התיעודי שיחודו הוא מעורבותו של העיתונאי החוקר בנשוא התחקיר. היוצר לא רק מתעד את המציאות אלא מנסה לשנות אותה במהלך הסרט. לעתים העיתונאי יוזם פעילות פרובוקטיבית כדי לנסות להתעמת עם מי שיכול להוביל לשינוי המיוחל. היוצרים הדוקו אקטיביסטים מנסים לשנות את התופעה בצורה אגרסיבית, בוטה ולעתים צינית.

דוקו אקטיביזם קשור למיקי רוזנטל מיכיוון שהוא כתב את הסרט הסרט מתמקד בטענות על קשרי הון.


הסיפור מספר על נושא של יחסי הון ושלטון .

קשרי הון-שלטון הם קשרים עסקיים בין אנשי עסקים ובין משרת ציבור (פוליטיקאים, אנשי רגולציה, פקידים בכירים), במסגרתם משרתי הציבור עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי עסקים מסוימים. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי שדלנים או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. קשרי הון-שלטון הם סוג שלשחיתות שלטונית.


דוגמא- סמי עופר קנה את המוזיאון בתל אביב


הסרט מספר על נושא 

המסר של הסרט- 

הבנייה חברתית-הבניה חברתית היא מונח בתחום התאוריה הסוציולוגית. את המונח טבעו הסוציולוגים פיטר ברגר ותומאס לקמן. על פי התאוריה הסוציולוגית העולם האנושי אינו טבעי במובן כלשהו.


  •  האם יש מסר/אמירה בסרט? מהי? מיקי רוזנטל רוצה להפיץ את הסרט כדי שאנשים יראו את כל המידע של משפחת עופר.
  • הבניה חברתית- האם לסרט יש השפעה על החברה? 
קטע ווידאו על הבניה חברתית מהי 
  • משוב- בהתייחסות ל- מדוע בחרתם בסרט זה? תארו מה היה מסקרן בסרט? מה ריגש אתכם במיוחד? מה למדתם? איך הייתם עושים אחרת? האם עלתה דילמה/דילמות בסרט אם כן הציגו אותם
  • אתם יכולים לעשות שימוש במצגת על קולנוע תיעודי
  • סרט לדוגמא אחר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה